לטאה שפירית חשופית.
יוצרת רב גונית רואה ומשתנה, נמצאת בתנועה.
את החיבור הראשוני שלי עם החומר, עם עולם היצירה והביטוי התחלתי כילדה.
מב' ועד יב'{באמת}, באופן הכי עיקבי שאי פעם אפגוש בעצמי, 10 שנים עם עולם החימר חוגים וסטודיו.
אהבתי מאוווד לעבוד בחומר. בבית כילדה, לוקחת חוברות בורדה בגרמנית, תופרת, לא מבינה מילה, עוקבת אחרי הצורות. מנחשת.. טועה ומתקנת.
וקולאג'ים. מדביקה בלי סוף.
והאהבה לתאטרון.
כשגדלתי העולם אמר תמצאי כיוון, בכל מיני דרכים אמר, בעיקר תתמקדי, את נורא מתפזרת. גם וגם וגם…
תופרת, צורפת, גם אופנה, שמלות כלה גם בובות גם להרגיש וגם לרקוד וגם.
חשבתי שאני מגזימה… שככה לא אמצא לי מקום בעולם.
אבל כל הזמן הזה בתוכי לא מוותרת על שום חלק, מחוברת לכולם,
לשמלה, לבובה, לריקוד לתפירה. לכולם. כולם זו אני בשינוי אדרת.
אז לאט לאט, באמת, מתגשם לו חלום של מקום.
מקום שבו כל שמלה היא גלימה וכל גליל קרטון הוא תאטרון..
מקום שבו אני יוצרת לי בחופש, מאפשרת לעצמי להתגשם בכל מיני דרכים.
מקום שבו אוסף של כישורים הוא לא פיזור אלא ריקוד.
מקום שבו ליצור זה צורך, כמעט כמו לנשום.
ואין לזה כל קשר לכישרון.
מקום שיאסוף לזר צבעוני, את כל חלקי האני.
רקמתי כאן מספר סדנאות, כאלו שאוצרות בבטנן, כוונה חיבור אילתור, תשוקה והסכמה. וכל מה שמניע אותי ליצירה אותנטית וכנה.
